My Personal Story


30 May
30May
פוסט אישי נוקב מכל ה- 💔.
שמי גיא פוליצר (45), תושב רחובות.
לא יצא לי לדבר על זה 
אבל אני כותב כאן בזכות סבא שלי 
משה ז"ל שנתן יד לאחותו הגדולה
וחצה איתה את הגבול לרוסיה.


שאר המשפחה, כ-100 במספר
נטבחו בכפר ע"י השכנים הפולנים
המקסימים שלהם בשליחות הנאצים.
בגיל שבו הנוער שלנו גולש באינטרנט,
משחק ב- X-BOX ורואה טלוויזיה
הוא היה צריך לשרוד בתנאים הקשים
של סיביר.


בתום תקופת השואה, עלה לארץ
עם אחותו ועם עוד אח אחד ששרד
את מחנות הריכוז אבל מעולם
לא התאושש נפשית ונשאר
מאושפז כלוא עד יום מותו.


הרבה לא סיפר על
התקופה הארורה ההיא.
אבל אוכל, אוכל תמיד היה 
סיפור גדול במשפחה.
במכולת שלו באור עקיבא תמיד 
חילקו פרוסות לחם שחור עם דג
בהקפה לרעבים.
ומאלה שגנבו מזון במכולת
העלימו תמיד עין.


ולמה אני מספר לך את זה?
במדינת ישראל של 2020 חיים 
כ- 192,000 אלף ניצולי שואה 
ומתוכם כ- 48,000 הינם ניצולים 
נזקקים שתלויים בתרומות מזון 
כדי לא ללכת לישון רעבים. 


אלו נתונים בלתי נתפסים, 
כואבים ומצמררים.

בתקופה זו רובם לא יוצאים 
מהבית מחשש להידבק ב"קורונה".
מדובר בקשישים עריריים, בודדים
שצריכים שמישהו יגיש להם אוכל חם.
הם לא מסוגלים לבשל לעצמם
ולכן רבים מהם נשארים רעבים, 
כי פשוט אין מי שיביא להם אוכל.


לא יודע מה אתך, אבל אני 
לא יכול לסבול את המחשבה
שקשישים כמו סבא או סבתא שלי
יישבו לבד בבית רעבים מול מקרר
ריק ויסתפקו בלחם יבש  ואשל 
במקום ארוחה חמה.


לכן בחרתי לעזור לעמותת לחיות
בכבוד שמבשלת ומחלקת כל יום 
כ- 2200 מנות כבר 25 שנה לכל
מי שמבקש ובמיוחד לקשישים 
וניצולי שואה.   את התמונה הזו
צילמתי כדוגמא למרכז חלוקה
שפועל בשוכנת מצוקה ברמלה. 


אם תבדקו את העמותה, 
תגלו ממש כמו אורלי וגיא
מערוץ 10 שמדובר בעמותת
חסד נקייה שעוזרת למי שצריך 
בלי בירוקרטיה ושאפילו המנכ"ל 
עובד בהתנדבות מלאה ולא לוקח 
שקל לכיס. 


כן, אני יודע שהטיפול בקשישים
הנו אחריות של משרד הרווחה.
לכן פשוט לא ניתפס שנציגי הרווחה 
בעצמם פונים לעמותה כדי לבקש 
מזון לנזקקים, הזוי.


לקשישים היקרים האלו שתרמו
את חייהם למדינה אין משפחה 
תומכת, אין כוח נפשי לבצע מימוש 
זכויות או להפגין מול הכנסת.
אין זמן להמתין לדיוני וועדות
ולרובם פשוט אין יכולת פיזית לבשל 
לעצמם אפילו סיר אורז.


הם פשוט זקנים ותשושים,
ורעבים וזקוקים לעזרה שלך עכשיו.


הסיפורים רבים,
קחו לדוגמא את אלכס שמרוב 
רעב בחר לאכול את התרופות שלו.


או את ניצולת שואה בת 99 מחיפה
שבגלל תוכנה דיגיטלית  ואטימות 
הרשויות נותרה  ללא מזון.


או את המקרה של אפרים הלר בן 92 
שלא התקלח חודשים ולא אכל
כבר 4 שנים ארוחה חמה.


וכאן אתם נכנסים לתמונה,
חלוקה של 2200 ארוחות חמות
ביום עולות הרבה כסף, והתקציב
אוזל במהירות.

כדי שמפעל הצדקה יוכל להמשיך 
להתקיים ולדאוג לאוכל חם לנזקקים 
לחיות בכבוד צריכה את עזרתכם עכשיו.
לכן כל מה שצריך לעשות זה פשוט 

בעוד שנים ספורות לא יישארו 
ניצולי שואה חיים סביבנו.
אז בואו נעזור להם
להמשיך לחיות בכבוד מבלי
להרגיש בושה או רעב.


מכירים  את ההרגשה החמימה
הממלאת סיפוק שמתפשטת בגוף
כשעושים מעשה טוב?


אז הזכות הזאת לגמרי שלך!
מתנדב של העמותה פשוט יגיש 
את ארוחה שתרמת ישר לפתח 
הבית של ניצול שואה רעב.
בזכותך הוא יחייך ויבין שהוא
עדיין רלוונטי ושלמשהו 
עדיין אכפת ממנו.

עלות ארוחה חמה עד הבית
עבור כל ניצול שואה עולה בסך
הכל 20 ₪.



חשוב מאוד 📛📛📛
אם אתם מכירים קשיש שזקוק
לעזרה, תשאירו פרטים כאן
בדף צור קשר.


זכרו תמיד, הגלגל מסתובב
מי שעושה טוב לאחר יקבל
טוב בדרכים לא צפויות...




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.