גיוס חירום למבודדי השואה

תרומת המזון מתבצעת באתר של עמותת לחיות בכבוד

תרומה בביטמעבר לאתר העמותה

שאלות ותשובות

הידעת? 1 מתוך 4 ניצולי שואה הולך לישון רעב כל לילה😢

והמטרה שלנו פה היא לדאוג שלכולם יהיה אוכל חם ומזין כל יום

צפו עכשיו ותראו מה גילו בתחקיר המרגש של אורלי וגיא על עמותת ״לחיות בכבוד״ שמחלקת מזון לקשישים, ניצולי שואה ונזקקים רעבים


למה שנתרום דווקא בתקופה הזאת?? 

נכון שקשה לנו עכשיו עם כל הסגרים וההגבלות?  

להם קשה פי 10.  מדובר במבוגרים בודדים, עריריים או נטושים שחיים לבדם עם טראומות קשות של רעב עוד מתקופת השואה.  

עכשיו הם מפחדים פחד מוות לצאת החוצה להדבק במחלות.

כידוע לכם למדינה אין תקציב ולכן גם כספים שמגיעים להם בזכות מוקפאים למעלה.  

בלתי ניתפס, אבל לחיות בכבוד מקבלת טלפונים מנציגי רווחה בבקשה להעביר סלי מזון לנזקקים.....

ואם כבר הרווחה מגיעה,  זה רק פעם פעמים בשבוע ובטח לא כל יום עם ארוחות חמות ומזינות.

לחלק להם תלושי מזון או אוכל יבש זה ממש לא להיות מחובר למציאות.  

נראה לכם שקשיש תשוש בין 90 יכול לבשל לעצמו סיר אורז? 

מדובר בקשישים שסובלים מתת תזונה חמור אבל הם כמוני וכמוך, צריכים לאכול אוכל חם ומזין כל יום.  כזה שמכיל חלבון פחמימה וירק אבל מותאם בעבורם (בלי עצמות וחלקים קשים).

אין להם כרגע מה לאכול ואין להם יכולת לבשל... וכאן צריך אותך!
זו ההזדמנות שלך לתרום לקשישים ולניצולי שואה,
אנחנו חייבים להם, רק בזכותם יש לנו מדינה משלנו.

תחשבו שב- 20₪ אתם פשוט יכולים לעשות להם את היום עם ארוחה חמה ומזינה :)

אפשר כמובן לתרום יותר, זה תלוי רק בך, הרי הם צריכים לאכול כל יום.

רק אם כולנו נתגייס ונראה ערבות הדדית ניתן יהיה לעזור לכולם.

תגידו? מה שווה המדינה הזו בלי ערבות הדדית?

החל מכמה כסף אפשר לתרום?

אפשר לתרום כאן עכשיו  החל משקל אחד (1₪) ועד לכמה שרוצים:)
החלטה שלך ❣️

אני מפחד לתרום ברשת.. מה עושים?

אין לך ממה לפחד :)
סליקת האשראי מאובטחת לחלוטין מתבצעת דרך ״קארדקום״ שמקושרת לכל חברות האשראי. ככה שהפרטים שלך מוגנים ב100% :) 

בנוסף מקבלים קבלה מסודרת של העמותה ישירות למייל.

ומי שבכל זאת לא רוצה לתת כרטיס אשראי, אפשר גם לתרום בביט בלחיצה על הקישור כאן.
רק לא לשכוח להכניס את כל הפרטים כדי לקבל קבלה מסודרת מוכרת למס ישירות למייל.

נשמע מעניין, ספרו לי עוד איך זה עובד  

שמחים שמצאת עניין בלתרום לניצולי שואה רעבים :)
ניתן ללחוץ ממש כאן עכשיו ולעבור לתרומה מאובטחת. התרומה הכספית מתורגמת לחומרי גלם איכותיים שמהם מכינים את המנות.
ארוחה שמגיעה באופן אישי עד הבית עם יחס חם ואכפתי עולה 20₪ אבל אפשר לתרום כמה שרוצים.

זכרו, בשבילנו זו פשוט הרגשה נהדרת לתרום.  להרגיש את תחושת השפע והלב המתרחב מהנתינה.

 אבל בשביליהם זו פשוט הצלת חיים.  זה בדיוק ההבדל בין להיות שבע לבין ללכת לישון רעב.  יותר מזה, התרומה מזכירה להם יום יום שלמשהו אכפת מהם והם עדיין רלוונטיים.

יש שמועות שמנכ״לים של עמותות מרוויחים המון כסף... זה נכון?

במקרה הזה זה ממש לא נכון :) המנכ"ל פועל בהתנדבות מלאה כבר 28 שנים.
בנוסף, הוא ערב בערבות בנקאית לפעילות העמותה ואם לא יגויסו מספיק כספים והעמותה תכנס לחובות הוא יצטרך לשלם מכיסו.  מה לעשות, זה החוק!

כאן בקישור תוכלו למצוא את כל מסמכי העמותה.

לוחצים על הקישור ובדף שנפתח לוחצים על הכפתור הכחול "מסמכי העמותה"
כי אין מה להסתיר, הכל מתנהל בצורה תקינה וחוקית ומוסרית.

האם הכסף באמת מגיע לקשישים ולניצולים?

קחו את תקציב 2020 לדוגמא, 95% מכספי התרומות מגיעים לנזקקים.  רק 5% הם הוצאות הנהלה וכלליות.

המנכ"ל עובד בהתנדבות, את זה אתם יודעים, אבל בלי לשלם לרואה חשבון, לטבחים שיבשלו ולנהגים שיובילו, דלק, חשמל וכו' פשוט לא ניתן יהיה לקיים את הפעילות המדהימה הזו. לכן קיים הסעיף של הוצאות הנהלה וכלליות.

באופן אישי, בכל הפעמים שהגעתי להתנדב, אפילו עוגייה לא קיבלתי :-)  ממש קמצנים על המתנדבים...
ממש מורגש שפועלים כאן מכל הנשמה ומתוך רצון עמיתי להגיע לכל ה- 48,000 הניצולים הקשישים שחיים מתחת לקו העוני אבל בעצם עוזרים לכולם, לכל מי שמבקש וצריך אוכל חם ואין לו בלי שיפוטיות או ביוקרטיה.

לא מאמינים, אני מזמין אתכם להגיע ליום התנדבות, לארוז את המנות בעצמכם ולצאת לשטח לראות את הפעילות.  פשוט צריך להתקשר למוקד ולתאם.


למה לתרום דווקא עכשיו? מה דחוף?

יש 48,000 קשישים ניצולים שחיים מתחת לקו העוני.  כל יום מתים בממוצע 50.

עמותת לחיות בכבוד מוציאה בלוגיסטיקה מדהימה כל יום 2200 ארוחות חמות  וזה עולה 14,784,000 מליון שקל בשנה.

בלי העזרה שלך פשוט לא ניתן יהיה להמשיך במבצע ההצלה המרגש הזה והגיע לכולם.  כל שקל שמגוייס קריטי.

כרגע המדינה לא מסוגלת לקחת את זה ביעילות על עצמה, אם לא נתגייס ונגלה כחברה ערבות הדדית הם יישארו לבד, רעבים.  אני באופן אישי לא מסוגל לחשוב על סבא שלי אחרי מה שעבר בתקופת השואה נשאר רעב לבד כשלי יש בבית מקרר מלא אוכל. 

מה אפשר לעשות? פשוט לוחצים כאן על הקישור, מגיעים לדף ההתרמה של לחיות בכבוד, גוללים למטה עד לכפתור הכחול "לתרומה מאובטחת לחץ כאן" ותורמים ארוחה ב- 20 שקל או כמה ארוחות שרק רוצים.


גילוי נאות

שמי גיא פוליצר, בן 45 תושב רחובות (תמונות שלי ופרטי קשר תוכלו למצוא כאן למטה).  
אני דור שלישי לניצולי שואה, שגריר רשת ופעיל של לחיות בכבוד.
מטרתי פשוטה, להנציח את זכר קרובי משפחתי שנספו בשואה ולעורר מודעות חברתית לבעיה המוסרית הכאובה הזו.
יש ניצולי שואה וקשישים רעבים בישראל, בלתי נתפס.
כשאתם לוחצים על כפתור התרומה באתר שלי אתם בעצם מועברים לאתר התרומה המאובטח של לחיות בכבוד.  
ניתן ליצור עמי קשר בכל שאלה בטלפון 052-8700931

תודה רבה והלוואי שתמיד תזכו להיות בצד הנותן.



בלוג

ניצולי שואה מיעוטי יכולת בבידוד ובנתק

  •  14/01/2021 00:02

הזמן שלהם פשוט עומד להגמר, 1300 ניצולים מתים בכל חודש. עוד מעט לא ישאר פשוט למי לעזור.

קרא עוד  

גם מיקי קם וחני נחמיאס בגיוס חירום למען הניצולים

  •  30/05/2016 00:00

איך יכול להיות שבישראל של היום חיים ניצולי שואה רעבים. חני נחמיאס ומיקי גם יוצאות לשטח לברר.

קרא עוד  

הסיפור האישי שלי, למה בחרתי לעזור ללחיות בכבוד?

  •  30/05/2016 00:00

לא יצא לי לדבר על זה אבל אני כותב כאן בזכות סבא שלי משה ז"ל שנתן יד לאחותו הגדולה וחצה איתה את הגבול לרוסיה בעוד שאר המשפחה בחרה להשאר ונרצחה על ידי איכרים פולנים.

קרא עוד  

סיפור יומיומי של קושי": ניצול השואה שמאכיל את חבריו

  •  30/05/2016 00:00

ארקדי נמירובסקי בן ה־86 משקיע את כל זמנו ומרצו בחלוקת מזון מטעם עמותת "לחיות בכבוד" לניצולים החיים בתנאי עוני

קרא עוד  
ראה עוד

גיוס חירום למבודדי השואה

לא משאירים אותם רעבים לבד בבית

גיוס חירום למבודדי השואה
48,000 ניצולי שואה עריריים חיים
בישראל מתחת לקו העוני. הם
תלויים בתרומות מזון כדי לא
ללכת לישון רעבים. זהו נתון
מזעזע בלתי נתפס.

בתקופה זו רובם מפחדים לצאת 
מהבית מחשש להידבק.  מדובר בקשישים 
עריריים, בודדים שצריכים שמישהו 
יגיש להם אוכל חם.

הם לא מסוגלים לבשל לעצמם
ולכן רבים מהם נשארים רעבים, 
כי פשוט אין מי שיביא להם אוכל.

לא יודע מה אתך, אבל אני 
לא יכול לסבול את המחשבה
שקשישים כמו סבא או סבתא שלי
יישבו לבד בבית רעבים מול מקרר
ריק ויסתפקו בלחם יבש  ושוקולד
או אשל קר במקום ארוחה חמה.

לכן בחרתי לעזור ולפרסם ברשת
את עמותת לחיות בכבוד שמבשלת 
ומחלקת כל יום כ- 2200 מנות 
כבר 25 שנה לכל מי שנזקק ובמיוחד 
לקשישים וניצולי שואה החיים מתחת 
לקו העוני.  

אם תבדקו את העמותה, 
כאן בקישור תגלו ממש 
כמו אורלי וגיא מערוץ 10 
שמדובר בעמותת חסד נקייה 
שעוזרת למי שצריך 
בלי בירוקרטיה.

אפילו המנכ"ל, טייס לשעבר שחזר
בתשובה עובד בהתנדבות מלאה ולא 
לוקח שקל לכיס.  הוא גם ערב באופן
אישי לפעילות העמותה וזה אומר
שאם העמותה בחובות הוא צריך
לשלם מכיסו.  והא לא יודע להגיד
לא לבקשת עזרה של שום אדם!!!

כן, אני יודע שהטיפול בקשישים
הנו באחריות מלאה של המדינה 
ולכן פשוט לא ניתפס שנציגי הרווחה 
בעצמם פונים לעמותה כדי לבקש 
סלי מזון לנזקקים, הזוי.

לקשישים היקרים האלו שתרמו
את חייהם למדינה אין משפחה 
תומכת, אין כוח נפשי לבצע מימוש 
זכויות אצל עורכי דין.

אין זמן להמתין לדיוני וועדות
ולרובם פשוט אין יכולת פיזית 
אפיל לבשל לעצמם אפילו סיר אורז.

הם פשוט זקנים ותשושים,
ורעבים וזקוקים לעזרה שלך עכשיו.
הסיפורים רבים, קחו לדוגמא 
את המקרה של אלכס שמרוב 
רעב בחר לאכול את התרופות שלו.

או את ניצולת שואה בת 99 מחיפה
שבגלל תוכנה דיגיטלית  ואטימות 
הרשויות נותרה הקצבת ללא מזון.

או את המקרה של אפרים הלר בן 92 
שלא התקלח חודשים ולא אכל
כבר 4 שנים ארוחה חמה.

ולווקום הבלתי נתפס הזה נכנסה
עמותת לחיות בכבוד. המתנדבים היקרים
מבשלים במטבח המרכזי אוכל חם
ומזין ואז אורזים אותו למנות אישיות
המחולקות באופן אישי לקשישים
מסוגרים או במגשים גדולים
למרכזי חלוקה בלב שכונות
העוני.

וכאן קוראים יקרים אתם נכנסים
לתמונה.  חלוקה של 2200 ארוחות
כל יום כבר 25 שנה עולה כסף רב
והתקציב אוזל במהירות.

כדי שמפעל הצדקה יוכל להמשיך 
להתקיים ולדאוג לכל נזקק רעב
לחיות בכבוד צריכה את עזרתכם 
עכשיו.

לכן כל מה שצריך לעשות 
זה פשוט ללחוץ כאן עכשיו
ולתרום ארוחה בשני קליקים.

בעוד שנים ספורות לא יישארו 
ניצולי שואה חיים סביבנו.

אז בואו נעזור להם עכשיו
להמשיך לחיות בכבוד מבלי
להרגיש בושה או רעב.

מכירים אגב את ההרגשה החמימה
הממלאת סיפוק שמתפשטת בגוף
כשעושים מעשה טוב?

אז הזכות הזאת לגמרי יכולה 
להיות שלך!!  מתנדב של העמותה 
פשוט יגיש את ארוחה שתרמת 
ישר לפתח הבית של ניצול שואה 
רעב.

בזכותך הוא יחייך קצת 
ויבין שהוא עדיין רלוונטי 
ושלמשהו עדיין אכפת ממנו.

עלות ארוחה חמה עד הבית
עבור כל ניצול שואה עולה בסך
הכל 20 ₪.


ואם אפשר, אני גם מבקש
לשתף את האתר בקבוצות
ולאנשים נוספים שאולי יכולים לעזור.
כי האמת היא פשוטה, לא נשאר לאנשים
היקרים האלו שבנו את המדינה עבורנו
עוד הרבה זמן לחיות.  

חשוב מאוד 📛📛📛
אם אתם מכירים קשיש שזקוק לעזרה, 
תשאירו תגובה ואעביר את המסר.

זכרו תמיד, הגלגל מסתובב
ומי שעושה טוב לאחר יקבל
טוב בדרכים לא צפויות...


חשוב לציין: 
אתר זה אינו שייך לעמותת לחיות בכבוד.  
שמי גיא פוליצר, פעיל של עמותת לחיות בכבוד.  
את הדף ואתר זה בניתי כדי להעלות מודעות 
לבעיה הכאובה של קשישים וניצולי שואה שנמצאים 
מתחת לקו העוני ובחסר תזונתי חמור.  
כשאתם לוחצים על כפתור התרומה אתם מועברים 
ישירות לאתר הרשמי עמותת לחיות בכבוד 
בו אתם יכולים לתרום ישירות לעמותה.
ניתן ליצור עמי קשר בכל עניין בטלפון 052-8700931 




חוסר האונים של ילדה מתנדבת

לא משאירים אותם רעבים לבד בבית

חוסר האונים של ילדה מתנדבת
כמה תדהמה וחוסר אונים בעיניים של ילדה תמימה שבסה"כ באה להתנדב ולעשות טוב.  רק רצתה לחלק אוכל חם לקשישים וניצולי שואה שגרים במקבץ דיור ובסוף ראתה אותם נאלצים להסתפק בחבילת פריכונים לשבת.  הסיפור המלא מייד בהמשך.

שמי גיא, בן 45 מרחובות, בתור דור שלישי לניצולי שואה.  פשוט לא יכול לשאת את המחשבה שיש בארץ קשישים וניצולי שואה שאין להם גישה לאוכל חם ומזין.  קשישים שיושבים בבית לבד, תשושים, מפחדים ממגפות ונאלצים להסתפק בלחם לבן, שוקולד והמון טונה בשימורים.

ויש גם מקרים קשים כמו במקרה של אלכס, ששבוע לא יצא מהבית מרוב בושה ופחד ופשוט נאלץ לאכול מרוב רעב את התרופות שלו!. 

איך יתכן שקשישים שבשואה רק חלמו על פרוסת לחם מוצאים את עצמם היום שוב, ישנים רעבים?

הסיפור שחשוב לי לשתף אתכם הקוראים בעצם התחיל ביום שישי בבוקר, במטבח המרכזי של לחיות בכבוד בראשון לציון ברחוב שלום אש ברמת אליהו.   לשם אני ועוד אמא ובת הגענו להתנדב באריזה וחלוקת מזון לקשישים וניצולי שואה.

המטבח הסודי של לחיות בכבוד
הרבה לא יודעים, אבל מהמטבח של לחיות בכבוד יוצאים כל יום בשקט ובצנעה כל יום מעל 2,200 מנות ארוזות של אוכל מבושל למען ניצולי שואה, קשישים ונזקקים בעלות מדהימה של 14,784,000 מיליון שקל בשנה.  כל ארוחה מותאמת במיוחד לקשישים וכוללת מנה עיקרית רכה, פחממה וירק מבושל.  זאת העמותה היחידה אגב שעוזרת לקשישים ובעצם לכל אחד שצריך אוכל בלי שיפוטיות ועם אפס ביוקרטיה.  המנכ"ל אגב עובד בה בהתנדבות כבר 18 שנה!

אפשר ללחוץ כאן ולצפות בתחקיר פתע  שעשו עליהם בחדשות, יצאו צדיקים כמובן. 

בחזרה לסיפור, התלבשנו כמו צוות חדר ניתוח, כדי שחס וחלילה לא יחטפו זיהום בגללנו בזמן אריזת המזון.  ארזנו באהבה רבה בערך 300 חמגשיות עם אגרול, פסטה וירקות מבושלים.  אגב, כדי גם לכם להגיע להתנדב, זה פשוט מאוד מרגש לדעת שכל חמגשית כזו תהפוך בעוד שעה  קלה לארוחה חמה היחידה ביום של קשיש או ניצול שואה נזקק.

העמסנו את הכל במהירות לרכב של אליהו, פעיל בלחיות בכבוד, ביחד עם עוד ארגזים של תרומת פריכונים.

כביכול, המשימה הייתה מאוד פשוטה, לחלק כמה שיותר מהר את הארוחות הארוזות לשני מקבצי דיור, אחד ברחובות ואחד בלוד. 

חשוב להבין, לא מדובר בנזקקים רגילים.  להתמחות של לחיות בכבוד יש חשיבות מכרעת.  הלוגיסטיקה של בישול אלפי מנות אוכל מותאם לקשישים בכמויות גדולות והספקה מהירה של המזון בעודו חם תוך שמירה על תקנות הבריאות מאוד מורכבת. לעמידה בזמנים יש משמעות קריטית.  מדובר בניצולי שואה ובקשישים פוסט טראומתיים בכל מה שקשור לאוכל. כל איחור ישר מזכיר להם תקופה חשוכה של רעב וכבר אחרי 5 דקות איחור וישר מתחילים הטלפונים המודאגים. 

חשוב: בלי התרומות שלכם לא ניתן יהיה להמשיך בפעילות, לכן מי שיכול לעזור מוזמן ללחוץ כאן על הקישור להצטרף בשמחה.

מה זה בעצם מקבץ דיור? 
מקבצי הדיור זה "פתרון" מקורי של משרד הקליטה.  מדובר בבניין בין מספר קומות שמחולק לדירות קטנות קומפקטיות שם גר בד"כ קשיש בודד או זוג. הם משלמים בממוצע 2000 שקל שכר דירה לא כולל אוכל ותרופות שזו הוצאה כספית כבדה שיושבת אליהם.  אין להם יכולת לבשל והיכולת הפיזית והנפשית שלהם שואפת לאפס.

אם נוסיף לזה את הפחד להסתובב בחוץ בגלל טראומות ממלחמת העולם השנייה (רדיפות הנאצים ועוזריהם) והפחד ממחלות ומגפות אז זה ברור לכולם שהם פשוט תלויים לגמרי במשלוחי המזון והתרומות.

החלוקה למקבץ ברחובות הייתה נעימה ורגועה.  דיירי המקבץ עמדו בתור בשקט ובאופן מסודר ולקחו איש איש חלה וארוחה לשבת על פי רשימה שהכינה סדרנית מתנדבת.
הרבה חיוכים, הוקרת תודה וברכות.  בכל זאת, הביקור שלנו הוא לא מובן מאליו.

כי בוא נודה, הם דיי נטושים ואף אחד אחר כמעט לא בא לבקר אותם.  האוכל שנתרם להם מאפשר להם לישון שבעים וזה חשוב.  אבל לא פחות חשוב מזה, הביקור גם נותן להם הרגשה שלא שכחו אותם, שהם עדיין רלוונטיים ושלמשהו עדיין אכפת מהם. 
 
תסכימו איתי שתחושת הבדידות לא פחות חמורה מרעב? נכון?

במקבץ בלוד זה היה סיפור אחר לגמרי, הסדרנית לצערי נעדרה, כי שלחו אותה לבידוד. ואנחנו, פעילים לא מנוסים, לא הבנו כמה התפקיד של הסדרן הוא קריטי, ממש פיקוח נפש.

אנחנו פשוט פרקנו על השולחן את המזון ומיד התחילה ההתנפלות.  התנפלות ממש כמו במחנה פליטים באפריקה.  הם פשוט התגודדו ולקחו מכל הבא ליד....

ובגלל שלא היה סדרן, לאחרונים פשוט לא נשארו מספיק חמגשיות של אוכל חם.  ממש לא פשוט לראות את האכזבה של הדיירים במקבץ כשהם הבינו שאוכל חם בשבת כבר לא יהיה להם.

והכי קשה זה לראות את התסכול והאכזבה של הילדה, המתנדבת הצעירה.  דרך העיניים שלה הבנתי באמת מה קרה כאן.  כמה עמוק התסכול של אנשים קשישים בודדים ותשושים שילכו לישון הלילה רעבים.

וזה לא הסיפור היחידי, לצערי המקרים רבים, למשל המקרה של אפרים הלר, ניצול שואה בן 92 שלא התקלח חודשיים ולא אכל ארוחה חמה כבר 4 שנים.  

האם אפשר בכלל לקלוט שיש 48,000 קשישים כאלו בכל הארץ שאין להם בעצם שום יכולת פיסית להכין לעצמם ארוחה חמה.  אפילו לבשל סיר אורז הם לא מסוגלים!!

הם קשישים, בודדים וזקוקים לעזרתנו עכשיו כדי להתקיים בכבוד.  עוזרים מכאן

נכון זאת האחריות של המדינה לפרוס להם רשת ביטחון.  אבל ברשת הרווחה הקורסת יש בפועל בעיקר חורים ענקיים.
הבירוקרטיה איומה, תקציבים לא מוזרמים ואפילו מבקר המדינה כותב על זה בחריפות כל שנה.

לדוגמא, המדינה אמורה לסייע ללחיות בכבוד עם מימון של 5 שקלים מכל ארוחה לניצולים (שעולה 20) אבל בפועל המדינה שולחת רק פקחי בריאות ובודקת את ההתנהלות החשבונאית התקינה.  כסף בפועל מועבר רק באחור של שנים.... אבל הקשישים צריכים לאכול היום, בכל יום.  למה מחכים? שהם ימותו?

ושיא האבסורד, לא תאמינו, אבל נציגי לשכות הרווחה בערים פונים כל הזמן למוקד של לחיות בכבוד בבקשה לעזרה עם סלי מזון לנזקקים בערים שלהם.
  
תראו, כעס וזעם לא ייפתרו את הבעיה, רק ינציחו אותה.  אני כאן כדי להראות לכם שאפשר גם אחרת, שאפשר במסגרת מעגל ההשפעה שלנו לפתור את הבעיה.  לא צריך לחכות שהמדינה תתעשת ובינתיים הם ימותו בתנאים של רעב וחוסר כבוד.  פשוט כולנו צריכים לגלות ערבות הדדית ולהתאחד.

לכן מרגש אותי לראות כל יום מחדש כמה אנשים טובים שכן אכפת להם יש במדינה.  כל כך הרבה אנשים כבר הצטרפו לפעילות של לחיות בכבוד ומגלים סולידריות וערבות חברתית.  פשוט מדהים, בזכות האנשים האלה לחיות בכבוד מוציאה כבר 2,200 ארוחות כל יום, זה מדהים וזה ועולה  14,784,000 מיליון שקל בשנה.  2200 קשישים וניצולים בודדים זוכים כל יום לביטחון תזונתי וליחס חם.  מדהים.

אבל זה רק קצה הקרחון, לצערי רבע מניצולי השואה בישראל חי מתחת לקו העוני וכ- 66% חיים מהכנסה של עד שליש מהשכר הממוצע במשק.  זה אומר שיש 48,000 אלף קשישים וניצולי שואה שזקוקים לעזרה עכשיו.

 כי בכל חודשים מתים בממוצע 1,200 מהם.

לכן אם כל אחד שקורא את הכתבה יפתח את הלב, ייכנס כאן לאתר התרומה ויתרום לפחות ארוחה (עולה 20 ₪) אז פשוט יהיה אפשר לפתוח עוד ועוד מרכזי חלוקה בארץ ולהגיע לכולם.

אנחנו חייבים להם את זה, הם הקימו בשבילנו את המדינה הזו.

לנו, תרומת ארוחה יכולה לתת בוסט רציני של הרגשת שפע, להרגיש את הלב מתרחב.  תחושת הנתינה שבעצם כל מי שפעם עזר ותרם מכיר היטב.

אבל בשבילם העזרה שלך זה בדיוק ההבדל בין ללכת לישון רעב לבין ללכת לישון שבע.  בטן ריקה מורידה את הערך של הבן אדם.  מגיע להם שנחזיר להם את הכבוד העצמי.

וזה לא רק האוכל, הפעילות של המתנדבים שמגישים את הארוחה שלך בשמך ממש נותנת להם תקווה ומזכירה להם שהם לא לבד, שלמשיהוא עדיין אכפת מהם.





נ.ב. 
שתפו בבקשה את הכתבה, ככה תוכלו להכפיל בקלות את הנתינה ואת העזרה שלכם באופן משמעותי.  בנוסף תוכלו לאפשר גם לחברים שלכם את הזכות המדהימה להיות חלק מהפתרון, להיות אלו שעוזרים ותורמים. 

נ.ב.ב. 
תפקחו עיניים לקשישים סביבכם, אולי יש משהוא שצריך גם צריכים עזרה ותשומת לב?
נתקלתם בקשיש רעב? פנו  מיד ללחיות בכבוד ותשאירו פרטים, הם כבר יעזרו כפי יכולתם.

אם הגעת עד לכאן, זה אומר שאכפת לך  נכון?
פשוט מעריך את זה מאוד.
הנה, אפשר לתרום כאן עכשיו

גילוי נאות
שמי גיא פוליצר, בן 45 תושב רחובות (תמונות שלי ופרטי קשר תוכלו למצוא כאן למטה).  
דור שלישי לניצולי שואה, שגריר רשת ופעיל של לחיות בכבוד.
מטרתי פשוטה, להנציח את זכר קרובי משפחתי שנספו בשואה ולעורר מודעות חברתית לבעיה המוסרית הכאובה הזו.
יש ניצולי שואה וקשישים רעבים בישראל, בלתי נתפס.
לכן כשאתם לוחצים על הקישור באתר שלי אתם בעצם מועברים לאתר התרומה המאובטח של לחיות בכבוד. 
ניתן ליצור עמי קשר בכל שאלה בטלפון 052-8700931
תודה רבה והלוואי שתמיד תזכו להיות בצד הנותן.






צור קשר

נתקלת בקשיש במצוקה? השאירו פרטים ונעביר לטיפול עמותת לחיות בכבוד

  • Tel Aviv, Israel

אתר זה נועד לקדם ולעורר מודעות חברתית ברשת לפעילות עמותת לחיות בכבוד המחלקת כל יום מעל 2200 מנות לקשישים וניצולי שואה. בלי עזרתכם לא נוכל להמשיך


מדיניות הפרטיות

מטרת מדיניות זו להסביר מהם נוהגי האתר ביחס לפרטיות הגולשים, וכיצד משתמש האתר במידע, הנמסר על-ידי המשתמשים באתר או הנאסף בעת השימוש באתר.

1.1. המידע האישי של הגולשים במהלך הגלישה באתר לא יישמר  ולא ייעשה בו שימוש כשהוא.

1.2 בעלי האתר רשאים להשתמש במידע שנאסף אדות דפוסי השימוש באתר לצורך שיפור השירותים באתר.

1.3. לא נשתמש במידע שנאסף כדי ליצור עמך קשר בהתאם לחוק הספאם.

1.4 האתר יכול להשתמש בקובצי cookies ובטכנולוגיות דומות במהותן לצורך תפעולו השוטף והתקין של האתר (להלן ביחד "העוגיות"), ובכלל זה בכדי לאסוף נתונים סטטיסטיים. יצוין שאותם "עוגיות" Cookies "משואות רשת" (web beacons) הן קבצים גראפיים זעירים בעלי מזהה ייחודי, המשובצים בדפי אינטרנט ושתפקידם לסייע באיסוף מידע אודות הצפייה והשימוש באתר וכן נתוני קהל (כגון גיל, מין ותחומי עניין) המופקים על בסיס קוד קוד Google Analytics . המידע הנאסף איננו מזהה אותך והשימוש שיעשה ב-Cookies ובמשואות רשת כפוף למדיניות הפרטיות של Google /אם אתה רוצה לבדוק את מדיניות הפרטיות של Google תוכל לעשות כן באמצעות אתרי האינטרנט שלהן ו/או בקישור זה.

1.5. בעלי האתר אינם רוצים לקבל ממך כל תוכן שהינו סודי או מוגן על ידי זכויות כלשהן והינך נדרש להימנע מלהעלות לאתר ולפרסם בו כל מידע כאמור.  כל מידע שתפרסם באתר ייחשב כמידע לא סודי ולא קנייני.  בעלי האתר יוכלו לעשות שימוש בתכנים ובמידע לפי שיקול דעתם ולא תהיה לזכאי לתשלום בגין תכנים אלו.

1.6.באתר קיימים קישורים אשר מפנים לאתרי אינטרנט אחרים.  למיטב ידעתנו אתרים אלו אינם פוגעים בפרטיות המשתמשים באתרי אינטרנט האחרים. יחד עם זאת, איננו אחראים לתנאי השימוש ו/או למדיניות הגנת הפרטיות באתרי האינטרנט האחרים, לתכניהם וכל הקשור או הנובע משימוש בהם. שימושך בקישורים לאתרי אינטרנט אחרים ו/או השימוש באתרים אחרים, הינם על אחריותך הבלעדית.